top of page

חשיפת שן כלואה

מהי שן כלואה?

שן שלא בקעה לחלל הפה בזמן, ונשארה כלואה בתוך הלסת (ואין הכוונה לשיני בינה כלואות).

כל שן יכולה להשאר כלואה בלסת, אך במקרים רבים מדובר בניבים בלסת עליונה.

למה השן לא בקעה לחלל הפה?

    קיימות סיבות רבות, השכיחות שבהן-

  • צפיפות של המשנן - לא נשאר מקום בלסת לשן לבקוע

  • שן עודפת, שחוסמת את דרכה של השן הקבועה לבקוע

  • ציסטות או פתולוגיות אחרות, המונעות מהשן לבקוע

באיזה גיל מטפלים בשן כלואה?

    קיימים מספר טיפולים אפשריים -

  • לחשוף את השן ולמשוך אותה למקומה - באמצעות שילוב של כירורגיה עם אורתודונטיה

  • לעקור את השן הכלואה

  • להשאיר את השן להמשך מעקב

לרוב, מגלים שיש שן כלואה בגיל השכיח לטיפול אורתודונטי - בין הגילאים 8-16 ש', ואז זהו גם השלב הטוב ביותר לטפל בשן הכלואה. 

ישנם מקרים שמתפספסים בילדות, ובגיל 20+ המטופלים מחליטים לבצע יישור שיניים ומגלים שיש שן כלואה בלסת, שדורשת טיפול.

מה הטיפול בשן כלואה?

איך אני יודע/ת מה הטיפול הנכון עבורי בשן הכלואה?

אם מתוכנן יישור שיניים (טיפול אורתודונטי), ההחלטה לגבי גורל השן הכלואה היא בידיים של המומחה ליישור שיניים (אורתודונט/ית), והיא תלויה בגורמים רבים, בינהם גיל המטופל, מיקום השן הכלואה, צפיפות המשנן וכן הלאה. 

אופציה אחת היא שיוחלט שיש לעקור את השן הכלואה, טרם התחלת הטיפול האורתודונטי - לדוגמא במצבים בהם יש צפיפות גדולה בלסת כך שאין מקום בקשת לשן הכלואה; או במצב שהשן כלואה רחוק מאד מהרכס או במנח שמקשה מאד למשוכה למקומה, וכן הלאה. 

אופציה שנייה היא שיוחלט כי יש לחשוף את השן הכלואה ולמשוך אותה למקומה. 

תזמון חשיפת השן הכלואה נקבע על ידי האורתודונט/ית, ולרוב מבוצעת לאחר שהודבק המכשור על השיניים ("הגשר").

בין אם מדובר בעקירה ובין אם בחשיפת השן הכלואה, זהו השלב שבו תופנו למומח/ית לכירורגיה פה ולסת. 

מהו ההליך הכירורגי לחשיפת שן כלואה?

תהליך חשיפת השן הינו הליך כירורגי, שבו אנחנו פותחים את החניכיים, מסירים עצם (אם יש צורך), מזהים את כותרת השן הכלואה, מדביקים לה קוביה עם שרשרת וסוגרים את החניכיים בחזרה למקומם עם תפרים נספגים. בסיום הפרוצדורה, השרשרת מבצבצת מהחניכיים ומקובעת לחוט האורתודונטי. 

 לאחר תקופת החלמה של שבועיים - שלושה, ניגשים לאורתודונט/ית המטפל/ת להמשך טיפול, שבו מתחילים להפעיל על השרשרת כוחות עדינים בכיוון הרצוי על מנת להבקיע אותה לחלל הפה. מדובר בתהליך איטי של מספר חודשים ואף שנה ויותר (כתלות במורכבות).

 לאחר החשיפה ובמהלך תהליך הריפוי התופעות שיכולות להופיע - 

דימום קל ייתכן עד יומיים שלושה לאחר הפעולה – במידה ומתפתח דימום חריג (הפה מתמלא בקרישי דם) ההנחייה הכי חשובה היא לא לירוק ולא לשטוף את הפה! יש להניח פד גזה מקופל על אתר הפעולה ולהפעיל לחץ מקומי (לנשוך) למשך 20 דקות. יש לחזור על הפעולה 3 פעמים במידת הצורך. במידה והדימום אינו פוסק יש ליצור קשר עם הרופאה המטפלת או לפנות לעזרה רפואית.

כאבים צפויים להיות לאחר פעולות כירורגיות בחלל הפה, ברוב המקרים, מספר ימים בודדים עד שבוע לאחר הפעולה. מומלץ ליטול תרופות לשיכוך כאבים כבר בסיום הפעולה באופן רציף (כל 5-6 שעות), ולא לחכות שיתפתח כאב חריף.

במידה ואין אלרגיות או בעיות בתפקוד הכליות/הכבד, ניתן לשלב, לפי הצורך, את התרופות הבאות - אופטלגין + אדוויל + אקמול. הנחיות מדויקות כיצד ליטול אותן ינתנו במועד העקירה. 

נפיחות חיצונית - הנפיחות יכולה להופיע באותו יום או ביום שלאחר הפעולה הכירורגית. הנפיחות צפויה להחמיר במשך שלושה ימים מרגע הופעתה. לאחר מכן, היא צפויה ללכת ולרדת באופן הדרגתי. במידה וקיימת מגמת החמרה בנפיחות לאחר שלושה ימים מרגע הופעת הנפיחות, או במידה ומתפתח חום (מעל 38.5) או כל דבר חריג אחר, יש ליצור קשר עם הרופאה המטפלת או לפנות לעזרה רפואית.

תופעות פחות שכיחות, ומופיעות בעיקר בחשיפת שיניים כלואות בחלק האחורי של חלל הפה - קושי בפתיחת הפה, קושי בבליעה. תופעות אלו מגיעות לשיאן בד"כ 3 ימים לאחר הפעולה הכירורגית, וצפויות להשתפר לאחר מכן באופן הדרגתי. במידה וקיימת מגמת החמרה גם לאחר 3 ימים, או במידה ומתפתח חום (מעל 38.5) או כל דבר חריג אחר, יש ליצור קשר עם הרופאה המטפלת או לפנות לעזרה רפואית.

מה צפוי לי לאחר ההליך לחשיפת השן הכלואה?

bottom of page