עקירת שן בינה - שאלות שכיחות
האם חובה לעקור את שיני הבינה?
לא בהכרח.
בעבר, הגישה הייתה לעקור שיני בינה באופן מניעתי לכולם.
היום, הגישה הרווחת היא לעקור בעת הצורך בלבד בשל הסיכונים שמתוארים בהמשך.
באילו מצבים מומלץ לעקור שן בינה?
-
שן בינה עם עששת ("חור")
-
שן שחשופה חלקית לחלל הפה, ואין סיכוי שתבקע לקשת השיניים (בגלל מנח לא תקין)
-
שן בינה כלואה שיש סביבה נגע פתולוגי (כמו ציסטות למיניהן)
-
מצבים שבהם אין אפשרות לשקם את השן הסמוכה (לשים כתר) בשל מנח לקוי של שן הבינה
-
במצב בו נעקרה שן בינה תחתונה, שן הבינה העליונה איבדה כל תפקיד בלעיסה, עלולה להמשיך לבקוע ולהפריע לסגר, ולכן מומלץ לעקור אותה.
-
לצרכי אורתודונטיה - במידה שמיקומן מפריע ליישור שיניים
-
לפני ניתוח אורתו-כירורגי (ניתוח לשינוי מיקום הלסתות)
אם שן הבינה כלואה לחלוטין ולא גורמת לכאבים, אין חובה לעקור את השן וניתן להזדקן איתה בכבוד עד 120 ש' 😊. מצד שני, חייבים לזכור שהשן נמצאת שם וקיימת חשיבות לכך שרופא השיניים המטפל יבצע אחת לתקופה מעקב קליני ורנטגני על מנת לוודא שהשן לא פיתחה סביבה מחלות למיניהן (חור/ציסטה/זיהום וכן הלאה).
אילו סיכונים יש בעקירת שן בינה?
עקירת שן בינה תחתונה - כרוכה בסיכון לפגיעה בעצב שעובר ממש בסמיכות לשורשי השן (אצל כולם – ברמה כזו או אחרת). אותו עצב אחראי לעצבוב תחושתי בלבד בשפה ובסנטר. עצב נוסף, שעובר בשדה הניתוח מהצד השני של השן, הינו העצב האחראי לתחושה ל-2/3 הלשון הקדמיים באותו צד.
בכל עקירת שן בינה תחתונה יש סיכון לשינוי תחושתי בשפה/סנטר/לשון. במידה שזה חלילה קורה, אין שינוי במראה הפנים ובהפעלת שרירי הפנים. יש שינוי בתחושה בלבד – המטופל הוא היחיד שיודע שמשהו השתנה. זה מתבטא בתחושה מופחתת ברמות שונות בשפה-סנטר ו/או לשון בצד העקירה.
ברוב המקרים התחושה חוזרת, אך יכולים לעבור מספר חודשים עד שהתחושה חוזרת לקדמותה. במיעוט המקרים, מתוך המטופלים שסובלים מפגיעה תחושתית, השינוי התחושתי יישאר לתמיד.
עקירת שן בינה עליונה –
בעקירת שן בינה עליונה, להבדיל משן בינה תחתונה, אין סיכון לפגיעה עצבית כלשהי. הסיכון שקיים במיעוט המקרים הוא שיווצר קשר בין חלל הפה לחלל הסינוס שנמצא ממש מעל שורשי השן.
במידה שנוצר קשר בין שני החללים, ניתן לסגור אותו עוד במעמד העקירה באמצעות פרוצדורה כירורגית.
וכאן מגיע יתרונו של הכירורג פה ולסת – הכירורג יודע להתמודד עם סיבוך זה במעמד העקירה. לעומת זאת, רוב רופאי השיניים הכלליים יפנו במצבים כאלו את המטופל לכירורג פה ולסת להמשך טיפול.
במידה שהטיפול נדחה למועד אחר, הקשר הזה שנוצר בין חלל הפה לחלל הסינוס עלול להתבטא במעבר של נוזלים מחלל הפה לאף בזמן שתייה, מעבר של אוויר בין שני החללים שגורם לשינוי בפונטיקה ואי נוחות למטופל. בנוסף, כאשר דוחים את הטיפול המיידי, המשמעות, ברוב המקרים, היא שיהיה צורך בטיפול בהרדמה כללית לסגירת הקשר בין שני החללים.
הפנו אותי לעקור במסגרת בית חולים, מה הסיבה להפנייה?
רופאי שיניים כלליים ממרפאות פרטיות ואף כירורגים פה ולסת, שעובדים בקופות החולים השונות (מכבידנט/כללית סמייל וכו') מעדיפים לא לבצע עקירות, שיש בהן סיכון גבוה לנזק.
האם ניתן לבצע עקירת שן בינה מורכבת במסגרת הפרטית?
בהחלט! מלבד מצבים רפואיים חריגים, בהם חייבים לבצע את העקירה בבית חולים (לדוגמא, מטופל חודש לאחר התקף לב)
האם יש הבדל במכשור, שקיים במסגרת הפרטית לעומת בית החולים?
לא. אותו ציוד בדיוק.
מה היתרונות לבצע את העקירה אצל כירורג פה ולסת במסגרת הפרטית?
זמינות גבוהה של תורים - במסגרת בית החולים יש צורך לקבוע שתי פגישות - האחת לייעוץ והשנייה לעקירה. ולכן, קבלת הטיפול יכולה לקחת חודשים ארוכים.
זמן המתנה מינימלי בתור - לעומת בית החולים ששם ייתכן עיכוב משמעותי (לעתים של שעות) עד שמתקבלים לייעוץ/טיפול, כי בין המוזמנים מתקבלים ייעוצים ממיון, מחלקות אשפוז וכן הלאה.
סיכוי אפסי להחשף לאנשים חולים
העקירה מבוצעת על ידי מומחה לכירורגיה פה ולסת עם ניסיון רב בתחום. ואילו, במרבית בתי החולים, העקירות מתבצעות על ידי מתמחים.
זמינות הכירורג/ית לאחר ביצוע הפרוצדורה - למטופל יש את מספר הטלפון האישי של הרופא/ה המטפל/ת וקיימת זמינות לשאלות. בבית החולים זהו לא המצב.
האם העלות במסגרת הפרטית היא כמו בבית החולים?
באופן טבעי, ולאור כל היתרונות המשמעותיים שצוינו לעיל, עלויות של מסגרת פרטית גבוהות מאלו שבבתי חולים.
כמה גבוהות? כל רופא והתעריפים שלו. בגדול, טווח המחירים השכיח כיום (2023) לעקירת שן בינה כלואה על ידי מומחה בכירורגית פה ולסת הינו בסביבות 2500 ש"ח (ובמקרים מורכבים אף יותר מזה).
מה צפוי לי לאחר עקירה כירורגית?
עקירה כירורגית היא ניתוח לכל דבר ועניין. ולכן, כדאי לתכנן את מועד העקירה, כך שתתאפשר מנוחה של 4-7 ימים לאחריה. לאחר העקירה ובמהלך תהליך הריפוי התופעות שיכולות להופיע -
דימום קל ייתכן עד יומיים שלושה לאחר הפעולה – במידה ומתפתח דימום חריג (הפה מתמלא בקרישי דם) ההנחייה הכי חשובה היא לא לירוק ולא לשטוף את הפה! יש להניח פד גזה מקופל על אתר הפעולה ולהפעיל לחץ מקומי (לנשוך) למשך 20 דקות. יש לחזור על הפעולה 3 פעמים במידת הצורך. במידה והדימום אינו פוסק יש ליצור קשר עם הרופאה המטפלת או לפנות לעזרה רפואית.
כאבים צפויים להיות לאחר פעולות כירורגיות בחלל הפה, ברוב המקרים עד שבוע לאחר הפעולה. מומלץ ליטול תרופות לשיכוך כאבים כבר בסיום הפעולה באופן רציף (כל 5-6 שעות), ולא לחכות שיתפתח כאב חריף.
במידה ואין אלרגיות או בעיות בתפקוד הכליות/הכבד, ניתן לשלב, לפי הצורך, את התרופות הבאות - אופטלגין + אקמול + נרוסין. הנחיות מדויקות כיצד ליטול אותן ינתנו במועד העקירה.
נפיחות חיצונית, שטף דם, קושי בפתיחת הפה, קושי בבליעה. תופעות אלו מגיעות לשיאן בד"כ 3 ימים לאחר הפעולה הכירורגית, וצפויות להשתפר לאחר מכן באופן הדרגתי. במידה וקיימת מגמת החמרה גם לאחר 3 ימים, או במידה ומתפתח חום (מעל 38.5) או כל דבר חריג אחר, יש ליצור קשר עם הרופאה המטפלת או לפנות לעזרה רפואית.